פני התקשוב לאן?

"התקשוב הוא לא רק טכנולוגיה, סביבה או שפה אלא תרבות שלמה. החינוך צריך ללמוד ולדעת לדבר את התרבות הזו" כך פתח פרופ' רוני אבירם מאוניברסיטת בן גוריון את המפגש שנערך ביום א' 17.5.09 בעיר וכותרתו: "פני התקשוב לאן? "
במפגש זה לקחו חלק בעלי תפקידים בעיריית הרצליה, חברי ועדת התקשוב העירונית, מנהלים, מורים, הורים ואנשי חינוך רבים ומטרתו המרכזית הייתה לדון בעתיד התקשוב בכלל ובעיר הרצליה בפרט.

פרופ' רוני אבירם סקר בקצרה את ה"גלים" בתקשוב אשר עברו על מערכת החינוך ב- 30 השנה האחרונות, את התיאוריות שעומדות בבסיסם של כל אחד מגלים אלו ואת הסיבות לכך שהציפיות שתלו בהכנסת הטכנולוגיה לחינוך לא התממשו עד היום.

מסקנתו המרכזית היא שהתקשוב הוא טכנולוגיה שיוצרת ציביליזציה חדשה, אנשים מזן חדש. בעולמות הוירטואליים בהם חיים הילדים כיום כותבים אחרת, מתקשרים אחרת, מדברים בשפה אחרת. התקשוב הוא תרבות שכובשת היום את העולם ותפקידו הגדול של החינוך הוא לדעת לתעל אותה.

אז מה צריך לעשות?
המלצותיו העיקריות של הפרופסור מתבססות על התפיסה והאמונה כי חייבים להמשיך בתהליכי התקשוב. צריך לפתח אסטרטגיות לתקשוב שמודעות לבעיות ומנסות להתמודד איתן. זהו תהליך מתמשך שמטרתו להעביר את בתי הספר לתובנות חדשות כוללות. אין לחשוב עוד במונחים של פרויקט. יש להסב את כל התהליכים והפעולות בביה"ס לכאלו שמתאימים לעולם הדיגיטאלי ולמהפכת ה- Web 2.0.

• יש לקבוע כמטרה מרכזית את ההסבה המושכלת של החינוך לעולם ה- web2.0.


• להתבסס על שיתופיות וליצור את השינוי בעזרת צוותי מחקר ופיתוח הטרוגניים שכוללים גם צעירים, גם הורים וגם מורים. תפקידם של צוותים אלו יהיה לשנות את התרות הארגונית ואת תרבות הלמידה בעזרת הכלים החדשים של Web 2.0.


• להפנים את דפוסי הפעולה של דור הגוגל לתוך דפוסי הוראה בית ספריים עד כמה שאפשר.


• ולהקים בכל בית ספר בכל ביה"ס ועדת היגוי עליונה של מו"פ אשר:
  א. תקבע את מדיניות ביה"ס כמרכז מחקר ופיתוח.
  ב. תכין את התשתיות לפעולות צוותי מו"פ נקודתיים לאור המדיניות.
  ג. תתמוך בצוות המו"פ.
  ד. תאגם את המידע המתקבל מהצוותים.
  ה. תספק להם משוב.
  

מעוניינים לשמוע עוד? להיחשף לדוגמאות שהועלו ולדעות שנאמרו בדיון שחתם את המפגש? תוכלו לקרוא כאן את הפרוטוקול המלא של המפגש.

איך פיצחנו אגוזים קשים בהדרכה?

כנס מדריכים מחוז ת"א "מפצחים אגוזים בהדרכה" 14.5.09
א. מנהלת המחוז הגב' אורלי פרומן, הזכירה את מטרות המחוז והדגישה במיוחד את המחוייבות של המקצועית של כל אחד ובמיוחד של צוות ההדרכה לקידום הישגים לימודיים של התלמידים.
ב. עינת רום, מנהלת לשכת הדרכה במחוז, הביאה מודל לידע, ליבה והדרכה שמרכיביו הם: ידע ייחודי מתפתח, יידע בעל ערך ללקוח ויכולת הרחבה (מה משאיר המדריך לאחר שעוזב את בית הספר.
ג. "תרחיש בחיש"- דיון בקבוצות. הוצגו 3 תרחישים על ארועי הדרכה ונערך דיון בקבוצה. לאחר כל תרחיש ודיון עליו, הציגה קבוצה אחת את התובנות שלה. כל המהלך היה מלווה בקטעים מסרטים אשר המחישו את הארועים בתרחישים או שהיו קשורים אליהם (מתוך: "קונג פו פנדה", "סימפוניית החיים", "בין הקירות" ו "יומני החופש". בעקבות קטעי הסרטים נערך פאנל מומחים מכל תחום עם שאלות רלוונטיות.
ד. טיפ טכנולוגי- שימוש בגוגל דוקס- גוגל טפסים לצורך הרשמה ליום העיון.
מקווה שעוררתי את סקרנותכם להתעניין באחד התחומים שהזכרתי.

אילנה פרייטג – רכזת הערכה בפסג"ה הרצליה

דיאלוג

בשנת הלימודים תשס"ט הציבה לעצמה מערכת החינוך בהרצליה מטרה לקדם וליצור תרבות של שיתוף ודיאלוג בין כל הגורמים במערכת החינוכית, וזאת כחלק מתוכנית אב לחינוך שגובשה בעיר.
במהלך שנת הלימודים נוצרו דגמים שונים אשר עשו שימוש בתכנים בכלים ובמסגרות מגוונות.

מרכז פסג"ה הרצליה, אשר באחריותו הפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה באזור, שם לו למטרה לשלב תהליכים דיאלוגים אוטנטיים בכל תחומי העשייה שלו. כחלק מהתהליך אנו מפנים לצוות הבית ולכל המתעניינים מספר מקורות רלוונטיים לעיון.

1. דיאלוג מורה תלמיד -או"ח- שפ"י -מתווה לשיחות אישיות בין מורים לתלמידים.

2. דיאלוג מורה תלמיד- שפ"י -סרט הדגמה והדרכה לפרק "הקשבה ואמפתיה - דו-שיח מתכוון".

3. הזדמנויות בהוראה ובלמידה בקבוצה הקטנה- או"ח- אופק חדש.

4. מרכיבי הדיאלוג הלימודי, קשיים וכיוונים אפשריים לפתרון- סיכום הרצאה של פרופ' אייל נווה- הרצאה בכנס פתיחת שנה"ל תשס"ט בפסג"ה הרצליה.

5. מתווה לפיתוח מקצועי אופק חדש- כלי לסיוע בדיאלוג מורה-מנהל- הבניית תוכנית לפיתוח מקצועי של כל עובד
הוראה על בסיס דיאלוג של המורה עם מנהל בית הספר האחראי לפיתוח המשאב האנושי.

6. מרחב למידה המאפשר יצירת דיאלוג בין הטקסטים השונים-מרכז פסג"ה הרצליה חדר 26.

7. הדיאלוג האישי כאמצעי השתקה-אוקי מרושק קלארמן

8.שיח לימודי בהקשר חברתי רגשי- כלים לפיתוח שפה וחשיבה- לאה פטרון (עיצוב בהשתתפות סמדר שלו)

9.העצמה, אפקטיביות והוראה בקבוצות קטנות- עודד בן מנחם

מתעקשים לתקשב?!

קישור לתיעוד יום העיון

רשמים מיום עיון בשם זה* אשר התקיים ב- 2.4.09 ובמהלכו הועלו שאלות וסוגיות רבות המעסיקות את מובילי הפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה.

"הטכנולוגיה כפי שהיא מנוצלת כעת, משמשת למטרות שניתן להשיגן יפה מאד גם ללא שימוש בטכנולוגיה". זוהי תמצית דבריו של פרופ' גבי סלומון אשר שב והציג את דעותיו בדבר האכזבה שנחלה מערכת החינוך משילוב הטכנולוגיה בשל העובדה שאנו דורשים מהמערכת לבצע מהפכה שלמה, משהו שהוא הרבה מעבר לכוחה. מערכת החינוך איננה יכולה לעשות שינויים מרחיקי לכת שיאפשרו לה להפיק את היתרונות הגלומים בטכנולוגיה החדשה.

בשימושיו התואמים את יתרונותיו, תורם המיחשוב יותר ללמידה קונסטרוקטוביסטית מאשר ללמידה מסורתית.

· יכולת התמודדות ופתרון בעיות.
· יכולת חיפוש ממוקד של מידע.
· יכולת אינטגרציה של מידע.
· הפיכת מידע לידע.
· עבודה בצוות, יישוב קונפליקטים בצוות.

אולם.... לא אלה ההישגים הנמדדים באופן מסורתי ושיגרתי.
שימוש אפקטיבי במיחשוב מחייב שידוד מערכות פדגוגי מרחיק לכת, הדגשה גוברת של פדגוגיה קונסטרוקטוביסית, למידה תוך עשייה, פתרון בעיות אמת וכו'.
עוד מדבריו של פרופ' גבי סלומון ביום העיון

לראיון שערך פרופ' יורם הרפז עם פרופ' סלומון ופורסם בהד החינוך במרץ 2008

בחלק נוסף של יום העיון הציג פרופ' יורם עשת מודל הוליסטי למיומנויות חשיבה אנושית בעידן הדיגיטאלי- או במילים אחרות- מיומנות הישרדות בעידן המידע.

· חשיבה צילומית- חזותית- פענוח מסרים המיוצגים חזותית
· חשיבת שעתוק- האומנות של מיחזור חמרים קיימים
· חשיבת מידע- השוואה ביקורתית של מקורות מידע
· חשיבה מסתעפת- חזרה לעבודה אסוציאטיבית- דף היפרטקסט בלתי רציף
· חשיבה חברתית רגשית- הבנת כללי המשחק בסייברספייס- מערכות יחסים המחייבות את המשתמש ברכישת מיומנויות
חשיבה חברתית, מרחב של שקרים וזהויות בדויות
· חשיבת זמן אמת- האדם כמכונת חישוב אליה נחשפים במשחקי המחשב.

עוד מדבריו של פרופ' יורם עשת ביום העיון

קישור למצגת של פרופ' יורם עשת

בסדנאות שהתקיימו הועלו מספר סוגיות לדיון :

אתרי תוכן: רשת האינטרנט מספקת לנו מאגר בלתי נדלה של אתרי תוכן
1. ייעודי או פתוח - מה מתאים? מתי מתאים ולמי מתאים?
2. מאגרים ייעודים - מה צריך להיות בהם?
3. כיצד אתר ייעודי תורם לפיתוחם המקצועי של המורים?
4. כיצד נניע עו"ה להשתמש באתרים ייעודיים?

למידה שיתופית: כיצד למידה שיתופית ותקשורת ברשת יכולים לתרום להתפתחות המקצועית של המורים?
למידה שיתופית ותקשורת בין עמיתים באינטרנט הם כלים להעצמת ידע, פיתוח אישי ומקצועי והגברת אפקטיביות הלמידה. הדור החדש והצעיר חי את זה יומיומית באינטרנט.
1. שיתופיות – בין מי למי ומדוע ?
2. אמצעים טכנולוגיים לשיתופיות – מה למי ומתי ?
3. אתגרים (והתנגדויות) בשיתופיות מקוונת וכיצד להתגבר עליהם ?

לעבוד מתוקשב- לעבוד נכון או יעיל יותר: ההתנהלות היומיומית שלנו נעשית מורכבת מתמיד. המחשב הוא כלי הכרחי, ודרכו אנו מוצפים במידע, בתוכנות, בתהליכים.
1. כיצד לנהל את המידע שאנו צוברים, כיצד לאחזר אותו?
2. מה צריכה להכיל סביבת העבודה של המורה?
3. האם מה שמתאים לך מתאים גם לי?
4. איך תורמת הסביבה להוראה איכותית של המורה?
5. ממשק אחיד או ממשק פתוח מה מתאים, מתי מתאים ולמה מתאים?

האם הטכנולוגיה תורמת לפיתוח ולטיפוח תהליכי חשיבה מסדר גבוה אצל הלומדים?
1. האם לטכנולוגיות מידע ולמידה יש פוטנציאל לשנות את דרכי החשיבה של תלמידים
ומורים? כן? 2. האם כלי 2.0 Web ורשתות חברתיות יכולים לתרום לפיתוח החשיבה?
מתי כן? ומתי לא?
3. הלוח האינטראקטיבי - גימיק או אמצעי טכנולוגי לשרות הפדגוגיה?
4. העתק והדבק או הערכה ומיזוג: מדוע אנו לא רואים (מספיק) שיפור?

דרך המלך -מצורך לכלי ומכלי לצורך
1.כיצד מתאימים כלי טכנולוגי לצורך?

2.אילו שיקולי דעת יש להפעיל בבחירת כלי?

*יום העיון אורגן על ידי יואלה נבון- טרם מנהלת אגף מרכזי פסג"ה במשרד החינוך בשיתוף גילה בן הר-מנכ"לית מט"ח ורוני דיין- מנהל גף יישומי מחשב בחינוך ועסק בשילוב הטכנולוגיה בעולמו של המורה ובדרכי ההוראה בכיתה.