רשמים מיום עיון בשם זה* אשר התקיים ב- 2.4.09 ובמהלכו הועלו שאלות וסוגיות רבות המעסיקות את מובילי הפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה.
"הטכנולוגיה כפי שהיא מנוצלת כעת, משמשת למטרות שניתן להשיגן יפה מאד גם ללא שימוש בטכנולוגיה". זוהי תמצית דבריו של פרופ' גבי סלומון אשר שב והציג את דעותיו בדבר האכזבה שנחלה מערכת החינוך משילוב הטכנולוגיה בשל העובדה שאנו דורשים מהמערכת לבצע מהפכה שלמה, משהו שהוא הרבה מעבר לכוחה. מערכת החינוך איננה יכולה לעשות שינויים מרחיקי לכת שיאפשרו לה להפיק את היתרונות הגלומים בטכנולוגיה החדשה.
בשימושיו התואמים את יתרונותיו, תורם המיחשוב יותר ללמידה קונסטרוקטוביסטית מאשר ללמידה מסורתית.
· יכולת התמודדות ופתרון בעיות.
· יכולת חיפוש ממוקד של מידע.
· יכולת אינטגרציה של מידע.
· הפיכת מידע לידע.
· עבודה בצוות, יישוב קונפליקטים בצוות.
אולם.... לא אלה ההישגים הנמדדים באופן מסורתי ושיגרתי.
שימוש אפקטיבי במיחשוב מחייב שידוד מערכות פדגוגי מרחיק לכת, הדגשה גוברת של פדגוגיה קונסטרוקטוביסית, למידה תוך עשייה, פתרון בעיות אמת וכו'.
עוד מדבריו של פרופ' גבי סלומון ביום העיון
בחלק נוסף של יום העיון הציג פרופ' יורם עשת מודל הוליסטי למיומנויות חשיבה אנושית בעידן הדיגיטאלי- או במילים אחרות- מיומנות הישרדות בעידן המידע.
"הטכנולוגיה כפי שהיא מנוצלת כעת, משמשת למטרות שניתן להשיגן יפה מאד גם ללא שימוש בטכנולוגיה". זוהי תמצית דבריו של פרופ' גבי סלומון אשר שב והציג את דעותיו בדבר האכזבה שנחלה מערכת החינוך משילוב הטכנולוגיה בשל העובדה שאנו דורשים מהמערכת לבצע מהפכה שלמה, משהו שהוא הרבה מעבר לכוחה. מערכת החינוך איננה יכולה לעשות שינויים מרחיקי לכת שיאפשרו לה להפיק את היתרונות הגלומים בטכנולוגיה החדשה.
בשימושיו התואמים את יתרונותיו, תורם המיחשוב יותר ללמידה קונסטרוקטוביסטית מאשר ללמידה מסורתית.
· יכולת התמודדות ופתרון בעיות.
· יכולת חיפוש ממוקד של מידע.
· יכולת אינטגרציה של מידע.
· הפיכת מידע לידע.
· עבודה בצוות, יישוב קונפליקטים בצוות.
אולם.... לא אלה ההישגים הנמדדים באופן מסורתי ושיגרתי.
שימוש אפקטיבי במיחשוב מחייב שידוד מערכות פדגוגי מרחיק לכת, הדגשה גוברת של פדגוגיה קונסטרוקטוביסית, למידה תוך עשייה, פתרון בעיות אמת וכו'.
עוד מדבריו של פרופ' גבי סלומון ביום העיון
בחלק נוסף של יום העיון הציג פרופ' יורם עשת מודל הוליסטי למיומנויות חשיבה אנושית בעידן הדיגיטאלי- או במילים אחרות- מיומנות הישרדות בעידן המידע.
· חשיבה צילומית- חזותית- פענוח מסרים המיוצגים חזותית
· חשיבת שעתוק- האומנות של מיחזור חמרים קיימים
· חשיבת מידע- השוואה ביקורתית של מקורות מידע
· חשיבה מסתעפת- חזרה לעבודה אסוציאטיבית- דף היפרטקסט בלתי רציף
· חשיבה חברתית רגשית- הבנת כללי המשחק בסייברספייס- מערכות יחסים המחייבות את המשתמש ברכישת מיומנויות
חשיבה חברתית, מרחב של שקרים וזהויות בדויות
· חשיבת זמן אמת- האדם כמכונת חישוב אליה נחשפים במשחקי המחשב.
עוד מדבריו של פרופ' יורם עשת ביום העיון
· חשיבת שעתוק- האומנות של מיחזור חמרים קיימים
· חשיבת מידע- השוואה ביקורתית של מקורות מידע
· חשיבה מסתעפת- חזרה לעבודה אסוציאטיבית- דף היפרטקסט בלתי רציף
· חשיבה חברתית רגשית- הבנת כללי המשחק בסייברספייס- מערכות יחסים המחייבות את המשתמש ברכישת מיומנויות
חשיבה חברתית, מרחב של שקרים וזהויות בדויות
· חשיבת זמן אמת- האדם כמכונת חישוב אליה נחשפים במשחקי המחשב.
עוד מדבריו של פרופ' יורם עשת ביום העיון
בסדנאות שהתקיימו הועלו מספר סוגיות לדיון :
אתרי תוכן: רשת האינטרנט מספקת לנו מאגר בלתי נדלה של אתרי תוכן
1. ייעודי או פתוח - מה מתאים? מתי מתאים ולמי מתאים?
2. מאגרים ייעודים - מה צריך להיות בהם?
3. כיצד אתר ייעודי תורם לפיתוחם המקצועי של המורים?
4. כיצד נניע עו"ה להשתמש באתרים ייעודיים?
למידה שיתופית: כיצד למידה שיתופית ותקשורת ברשת יכולים לתרום להתפתחות המקצועית של המורים?
למידה שיתופית ותקשורת בין עמיתים באינטרנט הם כלים להעצמת ידע, פיתוח אישי ומקצועי והגברת אפקטיביות הלמידה. הדור החדש והצעיר חי את זה יומיומית באינטרנט.
1. שיתופיות – בין מי למי ומדוע ?
2. אמצעים טכנולוגיים לשיתופיות – מה למי ומתי ?
3. אתגרים (והתנגדויות) בשיתופיות מקוונת וכיצד להתגבר עליהם ?
לעבוד מתוקשב- לעבוד נכון או יעיל יותר: ההתנהלות היומיומית שלנו נעשית מורכבת מתמיד. המחשב הוא כלי הכרחי, ודרכו אנו מוצפים במידע, בתוכנות, בתהליכים.
1. כיצד לנהל את המידע שאנו צוברים, כיצד לאחזר אותו?
2. מה צריכה להכיל סביבת העבודה של המורה?
3. האם מה שמתאים לך מתאים גם לי?
4. איך תורמת הסביבה להוראה איכותית של המורה?
5. ממשק אחיד או ממשק פתוח מה מתאים, מתי מתאים ולמה מתאים?
האם הטכנולוגיה תורמת לפיתוח ולטיפוח תהליכי חשיבה מסדר גבוה אצל הלומדים?
1. האם לטכנולוגיות מידע ולמידה יש פוטנציאל לשנות את דרכי החשיבה של תלמידים
ומורים? כן? 2. האם כלי 2.0 Web ורשתות חברתיות יכולים לתרום לפיתוח החשיבה?
מתי כן? ומתי לא?
3. הלוח האינטראקטיבי - גימיק או אמצעי טכנולוגי לשרות הפדגוגיה?
4. העתק והדבק או הערכה ומיזוג: מדוע אנו לא רואים (מספיק) שיפור?
אתרי תוכן: רשת האינטרנט מספקת לנו מאגר בלתי נדלה של אתרי תוכן
1. ייעודי או פתוח - מה מתאים? מתי מתאים ולמי מתאים?
2. מאגרים ייעודים - מה צריך להיות בהם?
3. כיצד אתר ייעודי תורם לפיתוחם המקצועי של המורים?
4. כיצד נניע עו"ה להשתמש באתרים ייעודיים?
למידה שיתופית: כיצד למידה שיתופית ותקשורת ברשת יכולים לתרום להתפתחות המקצועית של המורים?
למידה שיתופית ותקשורת בין עמיתים באינטרנט הם כלים להעצמת ידע, פיתוח אישי ומקצועי והגברת אפקטיביות הלמידה. הדור החדש והצעיר חי את זה יומיומית באינטרנט.
1. שיתופיות – בין מי למי ומדוע ?
2. אמצעים טכנולוגיים לשיתופיות – מה למי ומתי ?
3. אתגרים (והתנגדויות) בשיתופיות מקוונת וכיצד להתגבר עליהם ?
לעבוד מתוקשב- לעבוד נכון או יעיל יותר: ההתנהלות היומיומית שלנו נעשית מורכבת מתמיד. המחשב הוא כלי הכרחי, ודרכו אנו מוצפים במידע, בתוכנות, בתהליכים.
1. כיצד לנהל את המידע שאנו צוברים, כיצד לאחזר אותו?
2. מה צריכה להכיל סביבת העבודה של המורה?
3. האם מה שמתאים לך מתאים גם לי?
4. איך תורמת הסביבה להוראה איכותית של המורה?
5. ממשק אחיד או ממשק פתוח מה מתאים, מתי מתאים ולמה מתאים?
האם הטכנולוגיה תורמת לפיתוח ולטיפוח תהליכי חשיבה מסדר גבוה אצל הלומדים?
1. האם לטכנולוגיות מידע ולמידה יש פוטנציאל לשנות את דרכי החשיבה של תלמידים
ומורים? כן? 2. האם כלי 2.0 Web ורשתות חברתיות יכולים לתרום לפיתוח החשיבה?
מתי כן? ומתי לא?
3. הלוח האינטראקטיבי - גימיק או אמצעי טכנולוגי לשרות הפדגוגיה?
4. העתק והדבק או הערכה ומיזוג: מדוע אנו לא רואים (מספיק) שיפור?
דרך המלך -מצורך לכלי ומכלי לצורך
1.כיצד מתאימים כלי טכנולוגי לצורך?
1.כיצד מתאימים כלי טכנולוגי לצורך?
2.אילו שיקולי דעת יש להפעיל בבחירת כלי?
*יום העיון אורגן על ידי יואלה נבון- טרם מנהלת אגף מרכזי פסג"ה במשרד החינוך בשיתוף גילה בן הר-מנכ"לית מט"ח ורוני דיין- מנהל גף יישומי מחשב בחינוך ועסק בשילוב הטכנולוגיה בעולמו של המורה ובדרכי ההוראה בכיתה.
2 תגובות:
יום העיון היה מעניין מאוד, לא כל כך משום ששמענו דברים דווקא חדשים. פרופ' גבי סלומון אומר את אותם דברים מאז שנות ה90 אם לא לפני.
המעניין לגבי דיד היה שלמרות שהוא ואחרים אומרים את אותם דברים במשך שנים, לא השכלנו אנחנו, העוסקים בפיתוח מקצועי של עו"ה בכל רמות ההכשרה (החל בהכשרה של פרחי הוראה והלאה)ליצור מנגנון שייצר עו"ה שיודעים איך לקדם את השימוש במחשבים ועל ידי כך ייצרו את ה"לחץ מלמטה" שישנה את הגישה כולה.
שנים של השקעה, מליארדים של שקלים ואיכשהו "הרוורס לא זז".
נשארנו כדבריו עם איים מבורכים של עשייה שכנראה היו נוצרים גם ללא השקעות ומאמצים שהשקיעה המערכת.
שלום נועז,
מודה לך על תגובתך.
מה הוא אותו מנגנון עליו אתה מדבר שיגרום לעו"ה הוראה ליצור לחץ מלמטה?
לדעתי, חשוב לזכור כל הזמן שהמחשב הוא אמצעי ולא מטרה.
מתן מחשבים למורים וזמינותם של המחשבים בכל כתה ובכל מרחב למידה כולל אמצעי הקרנה הם שיקדמו במידה רבה את השימוש במחשבים.
בנוסף לכך, כל עוד, כפי שאומר פרופ' סלומון, בתי הספר דורשים מהתלמידים ידע והמבחנים הם אמצעי ההערכה המקובלים, אין למורים הרבה סיבות להתאמץ ולשנות.
הוסף רשומת תגובה