אולי שמעתם את המושג "נאום המעלית" להצגה עצמית. השם ניתן לדרך הצגה עצמית, זאת כיוון שעלינו לדמיין שנכנסו למעלית ופגשנו בה את האדם שיכול להזניק לנו את הקריירה / לשנות לנו את החיים ויש לנו כ 30-60 שניות עד שהוא או אנחנו נגיע לקומה שלנו.

ביקשנו ממורים מובילים בהרצליה לכתוב 'נאום מעלית' כאשר האדם שיפגשו ייתן להם הזנקה למהלך החקר.

למעשה, נאום המעלית מייצג את תכלית קהילת המורים כפי שהכותב (=המורה המוביל) תופס אותה.

דוגמאות לנאום מעלית, מורים מובילים בעיר הרצליה:

ענת לוי, גשר, כפר שמריהו

שלום, שמי ענת לוי, מורה בבית ספר יסודי – "גשר" בכפר שמריהו.

השנה אני משתתפת בקורס מורים מובילים דרך פסגה הרצליה ומובילה קבוצה של 5 מורים לקראת תהליך של פיתוח מקצועי ופיתוח יוזמה בית ספרית.

בית הספר נמצא באיזור כפרי, מוקף במרחבים כגון: חורשה, מדשאות, מתקני משחקים… אשר אינם מנוצלים לצרכי למידה. הקהילה שלי בחרה לעסוק בפיתוח תהליך הוראה למידה תוך ניצול מרחבי הלמידה הבית ספריים.

אני מאמינה שלמידה בזמן ומקום משתנים יכולה לעורר הנעה פנימית ללמידה, ומזמנת תהליכי למידה טבעיים תוך התנסות ובכך ליצור חווית למידה משמעותית.

נרצה לבנות מתחמים בסביבה החוץ כיתתית שיאפשרו למידה רב תחומית סביב מושג, ערך או נושא. הסביבות יכולות להיות משתנות או קבועות. הרב תחומיות תאפשר התבוננות על הנושא מהיבטים שונים שלו תוך התנסות שתשלב הפעלה, למידה דרך החושים, ולמידה דרך משחק. במרחבי הלמידה תוך התאמה לסוגי הלומדים ולסגנונות הלמידה.

לצורך בניית המתחמים, הקהילה שלי תחקור עיצוב סביבות למידה חוץ כיתתיות ואת המושגים פדגוגיה רב תחומית ולמידה חוץ כיתתית.

טלי שגיא, בן צבי הרצליה

שמי טלי שגיא, מחנכת כיתות א-ב ומורה מובילה בבית ספר בן צבי בהרצליה. מחקרים רבים הוכיחו כי למידה פעילה משפרת את יכולת הלמידה של הלומד. למידה זו מותאמת אישית לתלמיד, לקצב למידתו, לתכנים המעניינים אותו ומאפשרת חופש בחירה רב.

העידן המודרני הינו עידן אקטיבי ולכן במיוחד בכיתות הנמוכות עלינו ליצור מרחב מאפשר ללמידה פעילה וחוויתית בו הילד נמצא במרכז ופעיל רוב זמן השיעור.

מצב זה שומר על התלמיד עירני, סקרן ובעל מוטיבציה גבוהה יותר ללמידה.

 דמיינו מצב שבו ילד מגיע לכיתה שבה יש אפשרויות לסגנונות למידה שונים באמצעות פעילויות מגוונות המאפשרות שימוש בכישורים ומיומנויות שונות  כגון: פינת כתיבה, פינת פלסטלינה, פינת יצירה, פינת משחק, פנית קריאה רכה ומפנקת, פינת תנועה ועוד.

לצערי המצב היום בכיתות שונה בתכלית מהמצב אותו דימיינו זה עתה. על מנת לשמר את האקטיביות והסקרנות של התלמיד בחרנו להתמקד בקהילה בלמידה פעילה. תחילה נבחן מהם הקווים המאפיינים למידה פעילה ולאחר מכן נבחן כיצד  ליישם אותה בכיתות. נחקור מהי סביבת הלמידה המאפשרת למידה פעילה וניצור ארגז כלים למורה שיאפשר למידה פעילה לאורך  מרבית שעות היום.

העידן המודרני הינו עידן אקטיבי בו הידע נמצא וזמין בכל מקום. ולכן הרלוונטיות של המורה כמעביר הידע יורדת, קיים צורך להגדיר את תפקיד המורה מחדש – ממורה למנחה.

רויטל מנדלסון, תיכון דור, הרצליה

"לילד הייתי נותן כנפיים, אך משאיר אותו לעוף בעצמו".

כך כתב, גבריאל גרסיה מרקס הסופר האהוב, זוכה פרס נובל לספרות, כתב במכתב הפרידה לפני מותו.

כאנשי חינוך והורים האם זה לא הרצון של כולנו?

לגדל ילדים סקרנים, יצירתיים, יוזמים, להקנות להם מיומנויות חיים בהם יוכלו להשתמש כרצונם, ללמוד בתשוקה- בחדוות לימוד אמיתית ו"לעוף"…

שמי רויטל מנדלסון, מורה בתיכון "דור", תיכון "הזדמנות שניה" בהרצליה. במהלך שנות עבודתי עם נערות ונערים שמתקשים לצלוח את המסגרות הלימודיות המסורתיות, בגלל קשיים מגוונים למצוא הנעה פנימית והנאה מהלמידה, אני מוצאת את עצמי מתעסקת הרבה בשאלות:

איך אני יכולה לגרום לתלמידים שלי להיות מעורבים בלמידה?

איך יראה תלמיד אקטיבי?

איך, אם להשתמש בדבריו של ד"ר שמעון אזולאי, אוכל כמורה להפוך את תלמידי ל"שחקני משמעות" בתהליך הלמידה?

שאלות אלו ועוד עמדו בבסיס המחקר שלנו בקהילה. במפגשים למדנו על הנושא ממאמרים שונים, חקרנו את הנעשה בבית הספר שלנו, ביקרנו בבית מדרש ובחנו דרכים ללמידה אקטיבית ויצירת לומד פרואקטיבי המותאמים לתלמידים בתיכון "דור".

מתוך כך, בחרנו להשתמש בהשאלה בעקרונות ה "חברותא", לפי המודל הבא:

זוג/קבוצת תלמידים בוחרים תת נושא מתוך נושא שיוצג בכיתה בתחומים שונים באמצעות מקורות מידע מגוונים (תחומים שונים, סוגים שונים של טקסט מתקופות שונות, סרטונים וכו'). הבחירה של התלמידים בנושאי ידע הקרובים לליבם ותחומי העניין שלהם תעורר משמעות בלמידה. הלמידה המשותפת תיצור אחריות וערבות הדדית של תלמידים כלפי חבריהם ותוצרי הלימוד המגוונים והצגתם יעוררו בלומדים ובצוות השראה ויאפשרו לנו להתחיל ל"עוף".

מיטל בן נחום, בית ספר עומר, רמת השרון

שמי מיטל בן נחום ואני מורה מובילה בבית ספר עומר ברמת השרון. בית ספר עומר הוא בית ספר צומח שהציב לעצמו כעוגן את עיקרון הבחירה ומאמין כי על הילד לנהל את הלמידה של עצמו ולא להיות מנוהל בתהליך הלמידה. קהילת המורים שלנו מונה שבעה חברים וחברות.

כמורים במערכת החינוך של שנת 2019 אנו פוגשים בכל שנה תלמידים שונים הזקוקים להזדמנויות שונות, למשאבים שונים ולגישות שונות, כדי לממש את יכולותיהם ולחוות למידה משמעותית.

הקהילה שלנו בחרה לחקור פדגוגיות המאפשרות בחירה כדי לבנות תכנית ליבה שתאפשר בחירה ותהיה מותאמת לצרכי התלמידים תוך פיתוח הייחודיות הטמונה בכל אחד ואחת מהתלמידים.

בחירה בתהליך הלמידה תאפשר לילדים לפתח חשיבה ביקורתית, מיומנויות של לומד עצמאי, ותהווה חוויה והתנסות מתוך רלוונטיות ויצירת משמעות ללומד. תהליך של בחירה בלמידה למעשה יוביל את הילדים להיות אחראים וסקרנים ולכוון את הלמידה שלהם כשהמורה משמש כמנחה בתהליך הלמידה. אנו שואפים שתלמידינו יצמחו להיות בוגרים היודעים לנהל את הלמידה דרך בחירה של הנושאים ואופן הלמידה מתוך הקשבה להעדפות שלהם, ליכולות ולחוזקות שלהם.

לסיום…

כללי הזהב ליצירת נאום מעלית מוצלח:

"נאום המעלית" אינו נאום מכירה, עליו להיות קצר וקולע והכי חשוב מעניין לצד השני!!!

• הגדירו מטרה – עליה להיות קצרה ומדויקת, 8 השניות הראשונות הן הקובעות את הרושם הראשוני ובהתאם את נכונות הצד השני להקשיב לכם. מה אתם רוצים להשיג מנאום זה. הכוונה היא מה תהיה התוצאה בסוף הנאום – למשל: שהאדם יתרשם מהרעיון וממני וייתן לי כרטיס ביקור על מנת שאצור איתו קשר. אין הכוונה כאן למטרה גדולה ונשגבת כמו שלאחר הנאום אתחיל לעבוד עם האדם הזה ותוך שנה יהיה מיליונר – זוהי מטרה גדולה, רחוקה ולא מדויקת מספיק.
• עניינו את הצד השני – 10-15 השניות הראשונות צריכות לגרום לצד השני להסתקרן, לרצות לשמוע עוד, להבין מה ייצא לו מהשיחה הזו וזאת על מנת שירצה להמשיך ולהקשיב.
• הצגה עצמית – הציגו עצמכם ולא את הרעיון / מוצר – מה עשיתם עד כה, מה המיומנויות שלכם ומה מייחד אתכם.
  שם מלא, מה מייחד אתכם / מה עשיתם ומה הגדרת העיסוק / עסק שלכם.  
  הימנעו מהצגה עצמית הכוללת את המצב המשפחתי שלכם, זה נחמד אך לא מעניין ומבזבז זמן.
• תהיו ספציפיים – הישארו ממוקדים ברעיון אחד, הימנעו ממסירת יותר מדי פרטים טכניים או סטטיסטיים, וזאת על מנת שהמקשיב לא יאבד אתכם בנתונים.
• הקשיבו לצד השני – גם להערות שלו וגם לשפת הגוף שלו, כך תוכלו לבחון האם הוא באמת מתעניין ומקשיב לכם.