דוד בן גוריון

לקט פעילויות חינוכיות רב גילי

יצרה ואצרה: מיכל גוטליב פרידור

רציונל

"מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה אלא בדמותה המוסרית וערכיה האנושיים" 

פרטי תמונה

דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, נפטר בשיבה טובה בגיל 87 בשנת 1973. מאז, ועל פי חוק, נקבע בלוח השנה יום זיכרון שנתי - המצוין בתאריך העברי בו נפטר  - ו' בכסלו. 

מדוע חשוב לציין דווקא השנה את זכרו? מדינת ישראל נמצאת באחת משעותיה הקשות והיא נלחמת על קיומה ועל הוויתה. ביום זה, מתאפשרת חזרה לנקודת ההתחלה ובחינה מחודשת של דרכנו,  מעין 'מאין באנו ולאן אנו הולכים'. תוך תיאור דמותו של האיש וקורות חייו שבסיפורם מגולם סיפורה של המדינה, ניסינו להעשיר את היחידה במגוון נושאים המתקשרים כך שתתאפשר בחירה מושכלת המתאימה למורה, לתלמידים ולקהילה.

פעילויות חינוכיות

פותחים חלון - מי היה דוד בן גוריון? תולדות חייו

1886 - דוד יוסף גרין (לימים, דוד בן גוריון) נולד בעיירה פלונסק שבפולין. פלונסק הייתה עיירה יהודית פולנית של סוף המאה ה 19, כזו שהשואה מחקה, כזו שאיננה עוד. כמחצית מתושבי העיירה היו יהודים שעבדו בעיקר בעסקי עגלות הסוסים ותחזוקתם, מיעוטם עבדו כאיכרים. דוד נולד לאביו הפעיל הציוני אביגדור ולאמו שיינדל גרין. בגיל 10 התייתם מאם. כשהיה בן 14, הקים עם חברו שלמה צמח את 'אגודת עזרא', שמטרתה - לימוד וחיזוק השפה העברית בקרב בני הנוער היהודים.

בשנת 1906, כשהיה בן 20, עלה דוד לארץ ישראל (שהייתה אז בשליטת האימפריה העות'מאנית). הוא הגיע בספינה שעגנה בנמל יפו והשתכן במושבה פתח תקווה. בהמשך, ניסה כוחו בחקלאות כשהוא נודד בין המושבות הסמוכות. מהר מאד היה ברור שעיקר כוחו אינו בחקלאות כי אם בפוליטיקה ('פועלי ציון', מפלגה ציונית סוציאליסטית). ארבע שנים אחר כך, בשנת 1910 עבר לירושלים - שם הצטרף לחברו יצחק בן צבי (לימים הנשיא השני של מדינת ישראל) ולאשתו רחל ינאית בן צבי בעריכת העיתון 'האחדות' - עיתונה של מפלגת פועלי ציון. על מאמריו חתם אז בשם העברי דוד בן גוריון. 

רחל ינאית בן צבי, דוד בן גוריון, יעקב זרובבל ויצחק בן צבי - חברי מערכת עיתון האחדות

פרטי תמונה

1912 -שש שנים לאחר הגעתו לארץ, שהייתה אז תחת שלטון תורכי, יוצא דוד בן גוריון יחד עם חברו יצחק בן צבי, ללימודי משפטים באוניברסיטת קושטא (איסטנבול) בירת תורכיה. הוא מאמין כי לימודים אלו יסייעו לו לייצג את היישוב העברי מול האימפריה השולטת. שלוש שנים מאוחר יותר הוא מגורש למצרים עקב פעילותו הציונית. בן גוריון מוביל עצמו לניו יורק ומתחיל בארגון תנועת החלוץ שמטרתה העיקרית ארגון צעירים לעלייה לארץ ישראל. (בתמונה, בן צבי מימין ובן גוריון משמאל).

פרטי תמונה

בארצות הברית הכיר בן גוריון את פאולינה מונבז, מהגרת ואחות במקצועה, ומי שהפכה לימים לאשת ראש הממשלה, הגברת פּוֹלָה בן גוריון. דוד ופולה התחתנו בדצמבר 1917. זמן קצר לאחר נישואיהם, נסע בן גוריון להמשך עשייתו הפוליטית ופולה נשארה בארצות הברית שם גם נולדה בתם הבכורה גאולה.                   

פרטי תמונה

בנובמבר 1919 עולות פולה והבת גאולה לארץ ומתאחדות עם דוד.  מלחמת העולם הראשונה מסתיימת, ובארץ מתחלף השלטון העות׳מאני בשלטון בריטי צבאי.  ב 1920 נוסעת משפחת בן גוריון ללונדון שם פועל דוד ורוקם קשרים אישיים ופוליטיים עם נציגי השלטון הבריטי. שם גם נולד בנם השני, עמוס. המשפחה המורחבת חוזרת לארץ, בן גוריון מקים את ההסתדרות הכללית וב- 1925 נולדת הבת הצעירה רננה. 

בתמונה: הבן עמוס, הסב אביגדור (אביו של דוד בן גוריון), גאולה, פולה, דוד בן גוריון והבת רננה. 

פרטי תמונה

 ב 1930 הוא פועל לאיחוד מפלגות הפועלים ולהקמת מפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל) ונבחר למנהיגה. שלוש שנים מאוחר יותר, בבחירות לקונגרס הציוני הוא מקבל הכרה כמנהיג תנועת הפועלים בארץ ישראל. כעת, לא ניתן עוד להתעלם מדוד בן גוריון המנהיג הציוני.

הוא בונה את ביתו בתל אביב, בסמוך לחוף הים, בשדרות קרן קיימת לישראל שהפכו לאחר מותו לשדרות בן גוריון בתל אביב.  

פסלי דוד ופולה בן גוריון בשדרות בן גוריון בתל אביב.

פרטי תמונה

פרטי וידאו

1939 - פורסם 'הספר הלבן' - מסמך מדיניות שהציג שר המושבות הבריטי לפרלמנט ובו התפיסה כי ארץ ישראל נועדה לשני העמים (היהודי והערבי) וכדי למנוע מהישוב היהודי להפוך בה לרוב הוטלו הגבלות חמורות על עליית יהודים לארץ ישראל ועל אפשרות רכישת קרקעות בארץ מצידם. בן גוריון בתגובה טען כי הגיעה העת ל'ציונות לוחמת'. כשפרצה מלחמת העולם השנייה טבע בן גוריון את האמרה "עלינו לעזור לאנגלים במלחמתם (בגרמנים) כאילו לא היה ספר לבן, ועלינו לעמוד נגד הספר הלבן כאילו לא הייתה מלחמה". נוכח  אכזבתו מהשלטון הבריטי ונוכח חולשתם במלחמה, החליט בן גוריון להפנות כעת את עיקר עשייתו הפוליטית הציונית לממשל בארצות הברית ולקהל היהודי הגדול המתגורר בה. 

1942 - בניו יורק התכנסה ׳ועידת בולטימר׳ בה השתתפו נשיא ארגון ציוני אמריקה הרב הלל סילבר, נשיא ההסתדרות הציונית העולמית חיים ויצמן, ויו"ר הסוכנות היהודית דוד בן גוריון - השלושה נפגשו במלון בולטימור (מכאן שמה של הועידה) וסיכמו על פתיחת שערי הארץ לעלייה יהודית חופשית, מסירת הפיקוח על העלייה והיישוב לסוכנות היהודית ודרישה להקמת קהילה יהודית ריבונית בכל שטחה של ארץ ישראל. ועידה זו מסמנת למעשה את תחילת פעולתו של בן גוריון להכרזה על הקמת המדינה היהודית בארץ ישראל. 

1945 - עם סיומה של מלחמת העולם השנייה, חזר בן גוריון ללונדון והציג את התוכנית ליישוב ארץ ישראל עם מיליון יהודים עולים. לאחר שהציג את תוכניתו בפני שר המושבות הבריטי, נסע בן גוריון לארצות הברית לגיוס כספים. בעזרת עשירי יהדות ארצות הברית, הקים קרן להקמת תעשייה צבאית בארץ ישראל.

 1947 - בן גוריון מכניס עצמו לסדנת לימוד (׳הסמינר של בן גוריון׳), מבקש ללמוד את כל המורכבויות הצבאיות העומדות בפני היישוב היהודי. הוא מסיים את הסמינר בהכרזה על ׳המבנה הארצי׳ של ההגנה שהיתה היסוד להקמת צה״ל. 

נציגי ועדת אונסקו״פ, הוועדה המיוחדת שהקים האו״ם לענייני ארץ ישראל, הגיעו לארץ ונפגשה עם בן גוריון. רוב חברי הועדה תמכו בחלוקת ארץ ישראל ובהקמת מדינה יהודית. בכ"ט (29) בנובמבר 1947 התקבלה בעצרת הכללית של האומות המאוחדות ההחלטה על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות – יהודית וערבית, תוכנית שכללה מועד להקמת מדינה יהודית ולגיטימציה לעליית הפליטים היהודים לארץ ישראל. 

1948 - בחודש מרץ, הכריז בן גוריון על הקמת ׳מנהלת העם׳ הזמנית, ממשלה בת 13 חברים הנשענת על ׳מועצת העם׳ (המוסד העליון של היישוב היהודי). ב - 26 באפריל, התכנסה מנהלת העם ומינתה את דוד בן גוריון כראש הממשלה ושר הביטחון. המנדט הבריטי עמד להסתיים ב 14 למאי וההכרזה על הקמת המדינה נקבעה ליום זה. 

ביום שישי, ה׳ באייר תש״ח, 14 במאי 1948, התכנסה מנהלת העם בבית דיזינגוף שבתל אביב בשעה 16:00 (כשמונה שעות לפני סיום המנדט הבריטי) והכריזה על הקמת מדינה יהודית בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו״ם מיום כ״ט (29) בנובמבר. 

מיד לאחר ההכרזה על הקמת המדינה פלשו חמישה צבאות ערב לישראל . בן גוריון הכריז על הקמת צבא ההגנה לישראל ומינה את יעקב דורי כרמטכ״ל הראשון.

ב 25 בינואר 1949 נערכו הבחירות הראשונות בישראל. נבחרה האספה המכוננת, ששינתה שמה בהמשך לכנסת ישראל הראשונה. 1000 קלפיות וחצי מיליון בעלי זכות בחירה - נתבקשו לבחור את 120 חברי האספה המכוננת. מפלגת מפא"י בראשות בן גוריון זכתה במספר המנדטים הרב ביותר (46) ובן גוריון נבחר כראש הממשלה ושר הביטחון. 

בארבע השנים הראשונות לקיומה של המדינה הכריז בן גוריון על פתיחת הארץ לעלייה המונית - במהלכה הוכפלה האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל מ 650,000 ל 1,300,000 תושבים. מרבית העולים היו ניצולי שואה מאירופה ופליטי מדינות ערב.  

העלייה ההמונית מצאה את המדינה חסרת משאבים ובן גוריון יצא במאמצי גיוס כספים. אחד המקורות השנויים במחלוקת היו השילומים מגרמניה. תשלומים אלו היוו פיצוי על הצורך של מדינת ישראל לקלוט מספר רב של פליטים יהודים שהגיעו חסרי אמצעים וללא רכוש לאחר המלחמה. נושא השילומים והמשא ומתן עם גרמניה עורר מחלוקת ומחאה גדולה בהובלת תנועת החרות ובראשה מנחם בגין. 

באותה תקופה (1949) הונהגה מדיניות קיצוב הידועה גם בשם 'תקופת הצֶנַע'. מצרכי המזון ניתנו בהקצבה ובאמצעות תלושים (נקודות) שקיבל כל אזרח מהמדינה. כך ניסתה המדינה להבטיח מזון לכל תושביה. 

ב 1953 מחליט בן גוריון לצאת לחופשה בת שלושה חודשים בשל עייפותו הרבה. משה שרת מונה כמחליפו בראשות הממשלה ופנחס לבון כשר הביטחון. בתום שלושה חודשים אלו מכריז בן גוריון על הארכת הפרישה לשנתיים.  

בן גוריון עובר עם פולה רעייתו לגור בנגב, בצריף שנבנה במיוחד עבורם בקיבוץ שדה בוקר.  

ב 1955 התפטר פנחס לבון שר הביטחון ובן גוריון חזר כממלא מקומו תחת הנהגתו של משה שרת כראש הממשלה. ביולי, נערכו הבחירות לכנסת השלישית ובן גוריון שב להוביל את המפלגה השולטת מפא"י וכיהן כראש ממשלה. 

גם בבחירות לכנסת הרביעית (1959) והחמישית (1961) זוכה מפלגת מפא"י במירב המנדטים ובן גוריון ממשיך לכהן כראש ממשלה. 

בשנת 1963 לאחר 13 שנים (בשתי תקופות) בהן כיהן כראש ממשלה מודיע בן גוריון על פרישתו ממפלגת השלטון מפא"י. 

כשהוא בן 79, בשנת 1965, מקים בן גוריון את מפלגת רפ"י (רשימת פועלי ישראל) איתה הוא מתמודד בבחירות לכנסת השישית. המפלגה זוכה ב  10 מנדטים ונשארת באופוזיציה. מלחמת ששת הימים שפרצה ב 1967 גורמת להצטרפותו לממשלת ליכוד לאומי.

 1968- פולה בן גוריון נפטרת בשדה בוקר.

1969 - בן 83, מקים בן גוריון שוב מפלגה חדשה 'הרשימה הממלכתית'. הרשימה זכתה בארבעה מנדטים. בן גוריון נעדר מרב ישיבות הכנסת ובשנת 1970 מחליט לפרוש סופית מפעילות פוליטית.

פרטי תמונה

ב 1 בדצמבר 1973 נפטר בן גוריון כשהוא בן 87. ארונו הוצב ברחבת הכנסת שם עברו על פניו כ 250,000 איש (כעשירית מתושבי ישראל באותה תקופה). הוא ביקש להיקבר בשדה בוקר בסמוך לרעייתו, ובהתאם לבקשתו לא נישאו הספדים ולא נורו מטחי כבוד בטקס.

חלקת הקבר של דוד ופולה בן גוריון במדרשת שדה בוקר

פרטי תמונה

הצעות לפעילות

• יסודי: צפו בסרטון ׳10 עובדות על דוד בן גוריון׳/כאן חינוכית (2.48 דק׳) - בקשו מהתלמידים/ות לענות על דף החידון המצורף תוך כדי צפייה. 

  
  
  
  

• בן גוריון כמנהיג: אילו תכונות באישיותו סייעו לו להפוך למנהיג הידוע? (נחישות, התמדה, ראיית הנולד…)

• על יסודי: צפו בסרטון סיור בבית הפרטי בתל אביב / בית בן גוריון תל אביב (12 דק׳).

  הסרטון מספר את סיפורו של הבית הפרטי של משפחת בן גוריון בתל אביב, בית שהפך למוזיאון לאחר מותו. לאחר הצפייה קיימו דיון על המאפיינים האישיים והציבוריים של הבית ושל דוד בן גוריון. מצד אחד בית פרטי אישי שגדלה בו משפחה ומצד שני בית שמתנהלות בו מלחמות ומתקבלות בו הכרעות. מה הפתיע אתכם? 

האישה שאיתו

הצעות לפעילות

• קראו עם התלמידים והתלמידות את 'האשה שאיתו' (במליאה או להדפיס ולשכפל לחלוקה). 

• קיימו דיון על תפיסת הזוגיות של פולה בן גוריון. כיצד היא תפסה את תפקידה כאשת ראש הממשלה? האם יכולים להיות דפוסים אחרים לתפקיד? 

• פולה היתה ידועה במאכל מסוים - קוצ'-מוצ'. הכינו עם התלמידים/ות את המאכל הידוע - צפו בסרטון איך להכין קוצ'-מוצ' של פולה בן גוריוןהמצרכים הדרושים:  גביע אשל, גבינה לבנה, קופסת רסק תפוחים ומיץ פטל לפי הטעם. קערית וכפית אישית לכל תלמיד/ה. נסו להמציא עם התלמידים/ות מילה בעברית למנה. 

• הקרינו את הקטעים הבאים וקיימו דיון בכיתה - מה ניתן ללמוד על בן גוריון והקשר שלו לפולה. - דוד בן גוריון מדבר על פולה רעייתו לאחר מותה (1968) -

  
  

  - השמיעו קטע מתוך שירו של מיקי גבריאלוב - פוליה שנכתב בהשראת מכתביו של בן גוריון לפולה אשתו.

  
  

מגילת העצמאות

 בן גוריון מקריא את נוסח המגילה מעליו תמונתו של הרצל

פרטי תמונה

קהל נאסף מחוץ לבית דיזנגוף בשעת ההכרזה

פרטי תמונה

ביום שישי 14.5.1948 ה' באייר תש"ח בשעה 16:00 נתכנסה מועצת העם הזמנית בבית דיזינגוף שבתל אביב להכריז על עצמאותה של המדינה. ההתכנסות נקבעה לשעה זו מפני שבאותו יום שישי, בשעה 12 בלילה הסתיים המנדט הבריטי, והיה חשוב לבצע הכרזה זו טרם כניסת השבת. 

פרטי התמונה

המגילה מציגה את עקרונותיה של המדינה שעומדת לקום: עקרונות אוניברסליים של צדק, שוויון ללא הבדל דת גזע ומין, חופש דת, לשון ומצפון, שמירה  על המקומות הקדושים לכל הדתות ושאיפה כוללת לשלום. לצדם מוצגים ערכים יהודיים-ישראליים: קשר לעבר היהודי, קשר לארץ ישראל, חשיבות קיבוץ הגלויות והעלייה לארץ. המגילה קובעת גם את שם המדינה העתידה - ישראל. בין השמות שהוצעו ונדחו היו: ציון, יהודה ו"עֵבֶר".

 בן-גוריון היה ראשון החותמים, ואחריו חתמו 36 חברי המועצה בסדר אלפביתי. רווחים פנויים הושארו עבור חברי המועצה שנעדרו. מתוך 37 החותמים - רק שתיים היו נשים: רחל כהן כגן - יו"ר ויצו ישראל וגולדה מאירסון (לימים ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר)

הצעות לפעילות

• קראו עם התלמידים/ות את מגילת העצמאות תוך הבהרת המילים. טקסט המגילה מנוקד.

• בקשו מהתלמידים/ות להכין הזמנה לאירוע הכרזת העצמאות, תוך שהם מקפידים/ות לציין את כל הפרטים הנדרשים - שם האירוע, תאריך עברי ולועזי, מקום ושעה. ניתן לראות את הפרטים בהזמנה המקורית (יסודי)

• דיון במילה עצמאות (יסודי-חטיבה)עצמאות היא היכולת לקבל החלטות ולעשות מעשים ללא תלות וללא שליטת האחר. מקורה של המילה בשורש ע.צ.ם - ואכן העצמות שלנו בגוף הן החלק הקשה והחזק ביותר. מהשורש הזה מגיעות מילים חזקות כמו עוצמה וגם המילה עצמי (בעצמי, עם הכוח שלי) קשורה. את המילה עצמאות חידש איתמר בן אב"י (בנו של אליעזר בן יהודה). שאלו את התלמידים/ות - 

  • מה היא עצמאות בשבילכם/ן? 

  • אילו דברים אתם/ן כבר עושים/ות ללא תלות באחרים/ות? 

  • מה הם העקרונות החשובים לכם/ן בהתנהלות העצמאית שלכם/ן?

  • כתבו עם התלמידים/ות את מגילת העצמאות האישית שלהם/ן.

עברות שמות

מודעה שהתפרסמה ב1926 

פרטי תמונה

כבר בסוף המאה ה 19 ותחילת המאה ה 20 נהגו העולים הצעירים לעברת את שם משפחתם לשפה העברית כחלק מתהליך הפרידה מהגלות, ביסוס זהותם הציונית ותחילת תהליך קליטתם בארץ. כך אליעזר פרלמן היה לאליעזר בן יהודה, דוד יוסף גרין היה לדוד בן גוריון, משה שקולניק היה לדוד אשכול (ראש הממשלה השלישי), יצחק שימשלביץ' היה ליצחק בן צבי (הנשיא השני ), גולדה מאירסון היא גולדה מאיר ושמעון פרסקי הוא שמעון פרס. 

שנת תש"ד (1943–1944) הוכרזה כשנת ההתאזרחות והשם העברי, והסוכנות היהודית פרסמה חוברת מיוחדת שכללה דברי הסבר ל"עניין עקירתם של השמות הנוכריים מתוכנו וחילופם בשמות עבריים". הודפסו כללים לעברות שם המשפחה ונערכו רשימות אופציונליות של שמות משפחה ושל שמות פרטיים עבריים. 

עם קום המדינה, הוקמה בצה"ל 'ועדת שמות עבריים' שבקשה לעודד את חיילי צה"ל להחליף את שם משפחתם הלועזי לשם משפחה מקומי 'צברי'. ב 1955 קבע בן גוריון שרק אנשי צבא בעלי שמות משפחה עבריים יוכלו לייצג את צה"ל בחו"ל. 

בקרב עולי שנות החמישים, הונהג שינוי השם כבר בתהליך קליטתם בארץ. ובשנות השמונים והתשעים הונחו עולי אתיופיה לעברת את שמם הפרטי. לאורך השנים, חלק מהעולים, או ילדיהם, שבקשו למצב עצמם כ'ישראליים' לכל דבר (ולעיתים אף פחות מזרחיים) עיברתו אף הם את שם משפחתם.

הצעות לפעילות

צפו בסרטון ׳כאן סקרנים: למה כל כך הרבה ישראלים עברתו את שמותיהם׳ 

• בקשו מהתלמידים/ות להעלות נימוקים בעד ונגד עברות שמות פרטיים ומשפחה.

• בעד או נגד? התלמידים/ות יכתבו טיעון מנומק על פי כללי הכתיבה המוסכמים בנושא 

• שחקו ׳מי הוא מי?׳ משחק זיכרון של שמות משפחה מעוברתים

• בדקו בכיתה, האם יש שמות משפחה מעוברתים? שלחו את התלמידים/ות לברר בקרב משפחתם/ן מה הסיפור מאחורי שם המשפחה והשינוי.

• אפשרות לצפייה נוספת הזקן והעם-עברות שמות - המכון למורשת בן גוריון.

רפלקציה

ביחידה זו עסקנו בדוד בן גוריון - האדם והמנהיג. למדנו את קורות חייו בהם מגולם סיפור הקמתה של מדינת ישראל, התרגשנו מסיפור אהבתו לפולה אישתו, התמקדנו במגילת העצמאות ובערכים עליהם נוסדה המדינה ובתהליכי עברות השמות של רבים מתושביה לאורך השנים. 

על מנת לעבד את חווית הלמידה בעקבות היחידה, ולפני סיום - מספר הצעות לרפלקציה:

• אילו עובדות חדשות למדתם/ן על דוד בן גוריון? מה הפתיע אתכם/ן בתולדות חייו? 

• כתבו מכתב לדוד בן גוריון וספרו לו על המדינה היום, המדינה שאתם/ן מכירים/ות. 

• על שמו של דוד בן גוריון הוקמו מקומות רבים (רחוב, שדה תעופה, אוניברסיטה ועוד). חפשו את המקום הקרוב למקום מגוריכם/ן שנקרא על שמו וצלמו עצמכם/ן בו. ניתן לאסוף בכיתה את התמונות למצגת, פלקט, קיר ייעודי בכיתה ועוד. 

נשמח לשיתוף בתוצרים דרך המייל info@mypisga.org או לתגובות פה למטה.